אובדן ביטולים

חשבתם שהביטולים של הקיץ כואבים? ערוץ המוזיקה של ynet מצטמרר להיזכר בהופעות הגדולות שכמעט הגיעו ובוטלו יום-יומיים לפני: הצ'ילי פפרס, שביטלו למרות קלינטון, דפש מוד, שביטלו בגלל הטילים וקלי קלארקסון, שביטלה בגלל הוירוס. והיה גם אלטון ג'ון, שביטל ואז התחרט

אור ברנע ואילת יגיל | פורסם 18:53, 27/07/2008

 

תרומה לשלום: רד הוט צ'ילי פפרס

אחרי שנים רבות של נסיונות כושלים, הבלתי יאומן עמד לקרות: בתחילת שנת 2001 פרסמו העיתונים את הגעתם של אנטוני קידיס, פלי, ג'ון פרושינטה וצ'אד סמית', הלוא הם ה"רד הוט צ'ילי פפרס": רגע היסטורי של ממש עבור המעריצים.

 

ב-1999 הוציאה הלהקה את אלבום המופת "קליפורניקיישן", שסימן איחוד מחודש עם הגיטריסט פרושינטה אחרי שש שנים. בצעד אדיר, הפפרס המוכשרים הוציאו מתוך האלבום שישה סינגלים מצליחים שכבשו את תחנות הרדיו ואת ערוצי המוזיקה. שנתיים אחרי כן התפקדו כל המעריצים במוקדי מכירות הכרטיסים ורכשו לעצמם חלום קטן שעמד להתגשם ב-28 באוגוסט 2001. "הפעם הם מחויבים להגיע", סיפר אז שוקי וייס לעיתון "ידיעות אחרונות".


ןעוט...

הצ'ילי פפרס. אפילו קלינטון לא עזר (צילום: גטי אימאג')

 

חודשים בודדים חלפו מאז ההודעה, אבל כבר החלה להצטייר תמונה לא נעימה: אינתיפאדת אל-אקצה, שפרצה שנה קודם לכן, המשיכה לתת את אותותיה ובאותם החודשים החלו פיגועים נוראיים ברחבי הארץ, כולל הפיגוע בדולפינריום בתל-אביב.

 

הצ'ילי פפרס ונציגיהם החלו לחשוב פעמיים. גם משרד החוץ האמריקאי המליץ להם שלא להגיע.

 

וייס החל במאמצי שכנוע ובצעד מפתיע ולא צפוי, הצטרף אליו גם נשיא ארצות הברית לשעבר, ביל קלינטון, שפנה לאנטוני קידיס והסביר לו כמה תתרום הגעתם לישראל למשא ומתן לשלום. קידיס והאחרים השתכנעו.

 

העסקים המשיכו כרגיל: "פפסי" פרשה חסות על המופע בשווי של 250 אלף דולר, "הסטנגלרס" נקבעה כלהקת חימום ותוכנן יום שלם של הופעות, שייפתח עם אמנים ישראלים, ביניהם יובל בנאי, רמי פורטיס ומוניקה סקס.

 

הכרטיסים המשיכו להימכר וחצו את קו העשרים אלף. הכל נראה מוכן לקיום המסיבה הטובה ביותר. אבל בדיוק שבועיים לפני האירוע, קרה הצפוי מראש. הצ'ילי פפרס החליטו לשמוע בקולו של משרד החוץ. התקשורת הבינלאומית, ששידרה את הנעשה בישראל, לא עזרה בעניין, כמובן.

 

המעריצים המאוכזבים חזרו עם הכרטיסים לנקודת המכירה וקיבלו את כספם חזרה. באותו הזמן, סיפרה הנהלת הלהקה לוייס שמדובר בדחייה. וייס רצה להאמין וגם אנחנו. אבל שבע שנים, שני אלבומים וכמה סיבובי הופעות (אחד מהם של כשנה וחצי) אחר כך והצ'ילי פפרס עדיין לא הגיעו.

 

קטן עליהם: דפש מוד

קיץ 2006 ומלחמה נוראית בצפון. אמנם כמה אמנים בינלאומיים לא לוקחים את הסיכון וחוסכים את הטיול לארץ המוכת טילים, אבל "דפש מוד", אחת מהלהקות המבוקשות ביותר בישראל, לא מפחדת. "רק נפילת טילים בתל-אביב תביא לביטול של המופע", חזר ואמר שוקי וייס במהלך כל חודש אוגוסט כשעלו החששות לביטול.

 

למרות הידיעות והדיווחים על סכנת הביטול, הכל המשיך כמתוכנן. כשבועיים לפני המופע,

אמרגן הלהקה האגדי, מארק ליברברג (שיש לו אחות באשדוד), סיפר לנו כי המלחמה "קטנה על הלהקה" וכי אין סיבה לביטול המופע. הכרטיסים המשיכו להיחטף וכבר יותר משלושים אלף נמכרו.

 

בשבוע בו אמור היה להתרחש המופע, החליטה הפקת המופע לשים סוף לשמועות ולדיווחים ולהביא קבוצת עיתונאים למתחם החדש בפארק הירקון בתל-אביב. וכך היה, הבמה הענקית כבר הוקמה על הדשא הירוק, מארק ליברברג עלה על קו הטלפון בשיחת ועידה עם העיתונאים, שוקי וייס ונציגי המשטרה הסבירו על אמצעי הבטיחות וסידורי החנייה וכולם חזרו הביתה אופטימיים, כשרק כ-72 נותרו לאחד המופעים ההיסטוריים בתולדותינו.

 

אבל כבר באותו אחר הצהריים החלו הבעיות: להקת "בלונד רדהד", שבואה יצר באז מקומי גדול, ביטלה את הופעת החימום שלה ל"דפש מוד". ללהקה נקבעו שלוש הופעות נוספות במועדון הבארבי, אליהן כל הכרטיסים נמכרו מראש, אך גם הן התבטלו. למרות זאת, המשיכה ההפקה במלאכה והתכוננה לבואם של דייב גהאן וחבריו.

 

מבחוץ, ההפקה שידרה מסר של עסקים כרגיל, אך מתחת לפני השטח, המשיכו הצרות: הסתבר כי בשבוע שקדם למופע, וייס נתקל בבעיות מול הצוות הטכני של "דפש מוד". הטכנאים שהתלוו למוזיקאים בסיבוב ההופעות החלו במין חרם קטן וביקשו שלא לנחות בישראל.

 

וייס, מבלי ליידע את התקשורת, החל למצוא להם מחליפים באירופה, להטיס אותם הלוך וחזור ולעשות הכל כדי להוציא את המופע לפועל. אבל החרם הקטן שהחל הצוות הטכני התפשט והתפרץ גם לעבר גורמים אחרים בהפקה  ב-1 באוגוסט, 4 דקות אחרי חצות ושלושים, יום חצי לפני תחילת המופע, זה קרה. וייס קיבל את ההודעה הסופית והרשמית ממנהל ההופעות של הלהקה.


ןעוט...

הבמה שלא נוצלה. כתב ynet במקום בו אמור היה לעמוד דייב גהאן (צילום: דלית שחם)

 

שנה אחר-כך וייס הביא אלינו את קלידן הלהקה, אנדי פלטשר, שהגיח לרגע קצר של תקלוט במועדון התיאטרון ביפו. ו"דפש מוד"? כבר במשך שנתיים הם מבטיחים לפצות, מבטיחים להגיע ומזכירים שלא שכחו. ברגע שהם יחליטו לעשות את הצעד, וייס ודאי יהיה שם עם המושכות.

 

בלי דואט עם נינט: קלי קלארקסון

בפברואר 2006 גילה הקהל הישראלי שהזמרת הכי חמה, הכי פופולרית והכי מבוקשת בארצות הברית באותו זמן תגיע לישראל. ארבע שנים קודם לכן, זכתה קלארקסון בעונה הראשונה של "אמריקן איידול" ותוך שנים בודדות הגיעה למעמד-על באמריקה. שתי הופעות, יום אחר יום נקבעו לסוף חודש מרץ בתל-אביב.

 

גם על הפקת המופע של קלארקסון היה אחראי וייס, שאיחד כוחות עם חברת "אורנג'" (כפי שעשה במופע של ה"בלאק אייד פיז"). הפקת המופע צפתה כנראה שמכירת הכרטיסים תעלה יפה ללא צורך בקידום מאסיבי. הם קלעו בול למטרה. תוך ארבעה ימים מפתיחת הקופות אזלו למעלה מששת אלפים הכרטיסים לשתי הופעותיה, שתוכננו להתקיים במרכז הירידים. ההייפ גדל עוד יותר ויצר התעניינות ענקית בתקשורת. כולם חיכו לאחד המופעים המעניינים ביותר של אותה השנה.


ןעוט...

קלארקסון. התמוטטה (צילום: גטי אימאג')

 

על הדרך, החלו גישושים ליצירת שיתוף פעולה די צפוי בין הזוכה האמריקאית לזוכה הישראלית של תוכנית הריאליטי: מפיקים בתעשיית המוזיקה ניסו להוציא לפועל דואט בין קלארקסון לנינט טייב, דבר שגרם להתעניינות תקשורתית גדולה עוד יותר סביב הצעירה האמריקאית.

 

אחת הסיבות המרכזיות שבזכותן החליטה קלארקסון להגיע

לישראל הייתה דני ויצפלד, הגיטריסט הישראלי המוכשר שליווה אותה בסיבובי ההופעות שלה בארצות הברית. ויצפלד הצעיר דיבר ארוכות עם קלארקסון על הנכונות להופיע בישראל וסלל את הדרך למופע.

 

אלא שקלארקסון הפילה פצצה יומיים לפני בואה וביטלה את הגעתה. שבועיים לפני התאריך המתוכנן נדחו ההופעות ביומיים, אחר כך בוטל מפגש התקשורת הצפוי, ובניגוד לנהוג בהופעות של אמנים הפונים לבני נוער צעירים, לא אורגן לכוכבת כל מפגש מעריצים. 

 

הסיבה הרשמית לביטול שהגיעה מהפקתה של קלארקסון היתה "דלקת גרון", שהלכה והחמירה, מסתבר, במהלך סיבוב ההופעות שלה. מקורות מקורבים סיפרו שקלארקסון נשחקה מסיבוב ההופעות, עד כדי הגעה לסף התמוטטות. בכל מקרה, לא היא ולא ההפקה רצו לקחת סיכון ובכך אכזבו במפתיע אלפי צופים. קלארקסון חזרה לארצות הברית ושנה אחר-כך, אחרי שנתיים וחצי לצידה, ויצפלד חזר לישראל. היום הוא מנגן עם דיווה אחרת, קוראים לה ריטה.

 

הביטול שבוטל: אלטון ג'ון

ב-16 ביוני 1993 אמור היה אלטון ג'ון להופיע בפארק הירקון בתל אביב. 40 אלף כרטיסים נמכרו (אח, היו ימים), והכל עשה רושם אופטימי. עד להגעתו של הכוכב.

 

ג'ון נחת עם מטוסו הפרטי בנמל התעופה בן גוריון בתשע בערב יום שלישי, ה-15 ביוני. אך מאחר שמשטרת בן גוריון לא עודכנה על הגעתו של אח"מ, הוא זכה לטעום מוקדם מאוד את הבירוקרטיה הישראלית, ובילה למעלה משעה בהמתנה במכס. למען הדיוק, הוא המתין באולם האח"מים, בעוד מנהלו משרך את דרכו בתור. מפקד משטרת נתב"ג, מצידו, אמר אז ל"ידיעות": "כל מי שנוחת בנמל התעופה עובר אותו תהליך בביקורת הגבולות, להוציא את ראש הממשלה ושרים".


ןעוט...

אלטון דילג מעל ספות, השומרים קיללו (צילום: זיו קורן)

 

ג'ון יצא מנמל התעופה בלימוזינה של משרד התיירות, בדרכו ל"הילטון תל אביב". בשעה עשר בערב, הגיע למלון וזכה לקבלת פנים של חבורת צלמים שהמתינו בכניסות הראשית והצדדית. שומרי ראשו פילסו לו את הדרך, כשהם הודפים את המתגודדים בברוטליות. צלם אחד קיבל אגרוף לפנים ומעריצה נפצעה כשנהדפה אל הקיר. ג'ון פילס את דרכו למעלית דרך המהומה בפנים חתומות. כשהגיע אליה, הסתובב על מקומו וניסה לחפש דרך צדדית כדי להימלט מהלובי. גם ספת העור שעמדה בדרכו לא היוותה מכשול, והוא דילג מעליה.

 

ארבע דקות אחרי שהגיע למלון, ג'ון כבר עזב את ההילטון. הלימוזינה חזרה חיש-קל לנתב"ג. מחדר האח"מים של נתב"ג שב ג'ון ודרש לעזוב את הארץ. תוך חצי שעה, המריא המטוס הפרטי חזרה ללונדון, שגם שם המתינה לו קבלת פנים מרובת פלאשים.

 

המנהל האישי ג'ון ריד התראיין לידיעות: "מעולם, ב-25 שנות עבודתי עם אלטון ג'ון, לא ראיתי מחזות כפי שהתחוללו בלובי של מלון הילטון בתל אביב. לא היתה שם שום אבטחה. היו שם המון צלמים ועיתונאים. שני חברים בפמליה שלנו נפצעו. אחד הוכה... היה שם תוהו-ובוהו, ולא יכולנו להגיע למעלית. הקונצרט בתל-אביב בוטל, משום שלא יכלו להבטיח את שלומנו. לאמרגן הישראלי לא היתה שליטה בנעשה. זה היה ממש מפחיד. אלטון פחד מאוד. הוא היה מאוד מבולבל".

 

מה יש לאלטון ג'ון להגיד להמוני מעריציו, שרכשו כרטיסים?

 

"אנחנו מצטערים מאוד, אבל זה היה כל-כך מפחיד, שפשוט לא יכולנו להישאר שם".

 

התקרית עוררה הדים גם בתקשורת הבינלאומית, ואפילו "הניו יורק טיימס" דיווח על התקרית: "הזמר נאלץ לדלג מעל ספות כדי לפלס את דרכו בלובי של הילטון תל אביב בעוד שומרי הראש שלו הדפו את הקהל וקיללו אותו. שני צלמים ומעריצה נפצעו. מסתבר שג'ון נעלב גם שהתייחסו אליו כנוסע רגיל במכס".


ןעוט...

למחרת אלטון התנצל בפני הקהל על אי הנוחות שגרם (צילום: זיו קורן)

 

מה שהגיע אחר כך היו 12 שעות של נסיונות, שידולים ופיוסים מצד אושיות למיניהן. בין המשדלים: ארגון נשות היהלומנים, שרכשו אלף כרטיסים למופע לצרכי צדקה, חיים רמון שר הבריאות ושגריר בריטניה בישראל, אנדרו ברנס.

 

נראה שזה עבד: ביום למחרת כינס האמרגן של ג'ון, הארווי גולדשמידט, מסיבת עיתונאים, שם אמר: "אתמול בלילה קרו בשדה התעופה ובמלון מקרים שסיכנו את אלטון ואת אנשיו... אחרי שבטחונם הוסדר, אני יכול לאשר שהקונצרט יתקיים... אני מגלה הערצה להתנהגותו ואני עצוב מהתנהגותכם. נגעלתי, הופתעתי ונדהמתי מהגישה שלכם כלפיו". הפעם משטרת נתב"ג זכתה להתראה מראש והסדירה מעבר קל לזמר דרך ביקורת הדרכונים והמכס.

 

ביום חמישי, ה-17 ביוני, עלה ג'ון לבמה וקיים את ההופעה. זאב אייזיק, אמרגן המופע, אמר השבוע ל-ynet: "לפני שעלה לבמה, ניגש אליו קצין הבטחון של נתב"ג וביקש שיתנצל בפני הקהל. ובאמת, הוא עלה לבמה והתנצל בפניהם על אי הנוחות שגרם". אלטון העניק מופע שכלל להיטים רבים לצד שירים מאלבומו "The One" שיצא חודשים ספורים לפני כן.

 

ולסיום...

בעוד מילים אלה כבר נכתבו, ביטול נוסף היכה במעריצים הישראלים: "דאון", להקת המטאל והרוק של פיליפ אנסלמו, ביטלה היום (א') את הגעתה, יומיים לפני הופעתה המתוכננת. ברור ש"דאון" לא מגיעה בגודל ההצלחה שלה לאף אחד מהאמנים המוזכרים כאן, אבל ההופעה הייתה אמורה להיות רגע מכונן בחייהם של מעריצי המטאל בישראל ולאפשר להם לחזות באנסלמו, מי שהנהיג את להקת "פנטרה", במקום אינטימי יחסית כמו הבארבי בתל-אביב. אם עד היום לא יצא לכם להיתקל בשמו, תדעו שהפסדנו אגדת מטאל מהלכת וגדולה מהחיים.

 

הצטרפו וקבלו עדכונים שוטפים גם בטוויטר