צפו: כך נראו השנים הראשונות של ביה"ח רמב"ם

מעפילים שהוסוו כחולים, השתלת הכליה הראשונה בישראל וההחלטה על השם, שהתקבלה רק לאחר עשור. בית החולים "רמב"ם" חוגג 75 שנה, ולכבוד המאורע פלשנו לארכיון התמונות והבאנו לכם הצצה לשנים הראשונות שלו

אחיה ראב"ד | פורסם 10:38, 19/12/2013

ןעוט...
צילום: ארכיון רמב"ם

ביה"ח רמב"ם חוגג. היום (ה') מציין בית החולים החיפאי 75 שנים להיווסדו. רמב"ם, בית החולים הגדול באזור הצפון, הוקם למעשה בשנת 1938 אולם כבר בשלהי מלחמת העולם הראשונה, ב-1918, הקימו חייליו של גנרל אלנבי שהגיע לחיפה בית חולים שדה במסגרת הבסיס שהקימו בחצר הטכניון.

 

את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד

 

בית החולים הלך והתפתח במהלך השנים, הוקם בו בית ספר לאחיות, ובאמצע שנות ה-30, עם הגידול באוכלוסיית העיר והאזור, וקולות המלחמה שהחלו להישמע באירופה, החליטו הבריטים על הקמת בית חולים גדול בשטח שבין מנזר הכרמליטים בשכונת בת גלים, לבין הנמל שהקימו באותה עת.

 

  

במקום הוקמו שני מבנים מרכזיים – בניין האשפוז כלל חמש קומות בהן מקום ל-220 מיטות ומגורי אחיות, ובניין של שלוש קומות בו מוקמו חדרי הניתוח, מעבדות ומרפאות. בין המבנים השתרע גן, בו אמורים היו החולים לטייל ולהתרענן.

 

צילום: ארכיון רמב"םמתחילים לבנות בשנת 1937 (צילום: ארכיון רמב"ם)

 

הבניינים (שעדיין קיימים ומכילים מחלקות אשפוז) הוקמו על ידי סולל בונה בעלות עתק של 150 אלף לירות ארץ-ישראליות. בטקס החנוכה, ב-22 בדצמבר 1938, השתתפו הנציב העליון הרולד מקמילן, ראש העירייה דאז חסן שוכרי וסגנו שבתי לוי ונכבדים בריטים, יהודים וערבים רבים. עלות התפעול של בית החולים באותה עת הייתה 20 אלף לירות א"י בשנה.

 

צילום: ארכיון רמב"םההודעה הרשמית על ההקמה (צילום: ארכיון רמב"ם)

 

בחזית הרפואה

רמב"ם סטייל: ילדים שהחלימו מסרטן הפיקו קליפ

רמב"ם: לראשונה בישראל הופרדו תאומים סיאמיים

מה עשו ברמב"ם כשרצו לגייס תורמי זרע

 

מחלקות לבריטים ומחלקות נפרדות ל"ניטיביז"

כמסורת הקולוניאליזם הבריטי, יוחד אחד מצריפי האשפוז לנתיני הממלכה, ואילו שאר המחלקות, ל"נייטיבז", היו מעורבות. מחלקה נפרדת נוספת "שירתה" את האסירים בכלא עכו, בהם אסירי המחתרות, ולרופאים היהודיים נאסרה הגישה למחלקה זו.

  

צילום: ארכיון רמב"םחדר ניתוח בשנות ה-40 (צילום: ארכיון רמב"ם)

 

למרות זאת, מתארים ד"ר צבי בן ישי ונורית נאה, אנשי הארכיון ברמב"ם, מקרים שבהם סייעו אנשי הצוות לאסירים. כך במקרה שבו פברק ד"ר אלפרד יונגמן, שהיה הבכיר מאנשי ההגנה בבית החולים, יחד עם הרנטגנאי הראשי, ולטר פייזר, מסמכים וצילומים שהעידו כי אחד מלוחמי המחתרות המאושפז בבית החולים יש שחפת כלייתית, וכך הצילו אותו מחבל התלייה.

 

צילום: ארכיון רמב"םבמהלך מלחמת השחרור פונו הנשים והילדים מקיבוץ גשר שבעמק הירדן, והתגוררו במשך חודשים במנזר (צילום: ארכיון רמב"ם)

 

לקחו חלק נכבד בהרחת המעפילים לארץ

בית החולים וצוותו, היו מעורבים במאבקים השונים של היישוב ובין השאר סייעו הרופאים לארגון "ההגנה". כך הוסוו מעפילים שהועברו מאונייה שנתקעה על שרטון בחוף בת גלים, כחולים במחלקות השונות.

 

האחיות יצאו לקראת המעפילים בחוף הים, הם הולבשו בפיג'מות, הושכבו במיטות החולים, ובהמשך "שוחררו" כאזרחים במולדתם החדשה. בפעם אחרת טיפלו אנשי הצוות במעפילי "פאטריה", ספינת גירוש שפוצצה על ידי ההגנה בשנת 1940.

 

צילום: ארכיון רמב"םההודעה בעיתונים על פתיחת בית החולים (צילום: ארכיון רמב"ם)

 

בפיצוץ ובטביעת הספינה נספו 260 איש, מעפילים ושוטרים בריטים – ומאות נפגעים הובאו לבית החולים. הפצועים קל הועברו למחנה המעצר בעתלית, ושם הוקמה שלוחת שדה של בית החולים.

 

אירוע רב נפגעים אחר, היה הפיצוץ בשוק בעיר התחתית בחיפה, שבוצע על ידי האצ"ל. גם במקרה זה נפצעו מאות שהועברו לטיפול בבית החולים. הגישה של טיפול ללא הבדלי דת וגזע באה לידי ביטוי שנים רבות אחר כך, במלחמת יום הכיפורים, כאשר שבויים סורים רבים הובאו לבית החולים לקבלת טיפול רפואי.

 

אנשי צוות דוברי ערבית טיפלו גם בחולים הסורים. עם זאת, בשל החשש מפני מעשי נקם, נסגרה מחלקה שלימה לטובת הפצועים הסורים והם זכו לאבטחה.

סולידריות מסוג אחר גילו האחיות היהודיות והערביות באוגוסט 1947, כאשר פתחו בשביתת רעב בדרישה לשפר את איכות המזון המוגש לצוות ולחולים. לאחר יום אחד של שביתה "נכנעה" הנהלת בית החולים והסכימה לשפר את התנאים.

 

צילום: ארכיון רמב"םאחיות בחצר בית החולים, בה ניטע גן להנאת החולים. מדי שבוע נערך בו קונצרט עבור הרופאים ובני משפחותיהם (צילום: ארכיון רמב"ם)

 

בן גוריון רצה לקרוא לו "מימונידס"

הרופאים התגוררו באותם ימים בשטח בית החולים וניהלו חיי קהילה עשירים. משפחותיהם חגגו ביחד את החגים, ומדי שבוע נערך קונצרט בגן בית החולים.

במתחם הוקמו צריפים ולכל רופא – גם בעלי המשפחות ביניהם – הוקצה חדר באחד הצריפים. השירותים והמקלחות, תודו שתהיתם, היו משותפים.

 

שמו של בית החולים, אגב, נקבע רק ב-1952, כאשר שר הבריאות דאז, יוסף בורג, באישורו של ראש הממשלה דוד בן גוריון, החליט כי בתי החולים בישראל ייקראו על שם רופאים יהודים דגולים. לרמב"ם ביקש לקרוא "מימונידס", שמו של הרמב"ם בלאדינו אך בבית החולים התעקשו על השם העברי – למרות שבית החולים איכילוב אמור היה להיקרא בשם זה.

 

אך לא רק המישור החברתי-פוליטי בא לידי ביטוי בבית החולים. גם במישור המדעי הייתה התפתחות, ובראשית שנות ה-40 פורסם המאמר הרפואי-מדעי הראשון של רופאי בית החולים.

 

הם טיפלו במלח סודני שהגיע לנמל חיפה כשהוא חולה בדֶבֶר בובוני. בהמשך אותרו עוד 16 מעובדי הנמל שנדבקו במחלה. הם טופלו בתרופה חדישה - סטרפטומיצין – הפניצילין, וכולם למעט אחד שנפטר, החלימו.

 

צילום: ארכיון רמב"םהתינוקיה בשנות ה-40 (צילום: ארכיון רמב"ם)

 

התינוק ה-1,000 נולד ב-1949

אירוע אחר אותו מציינים כנקודה משמעותית הוא הולדת התינוק ה-1,000 בבית החולים רמב"ם, כשמונה חודשים בלבד אחרי שנפתחה בו מחלקת יולדות, ב-1949.

 

כך גם השתלת הכליה הראשונה בישראל מתורם מת, בוצעה בבית החולים ב-1965. החולה הראשונה בה הושתלה הכליה נפטרה, אולם לאחר שבית החולים קיבל כליה מלאכותית בתרומה, בוצעו עוד 22 ניתוחים במשך שנתיים, שהצליחו.

 

צילום: ארכיון רמב"םחלוקת השכר בראשית שנות ה-50 ע"י הגזבר, קרול שניידר (צילום: ארכיון רמב"ם)

 

במלחמת ששת הימים קלט בית החולים לראשונה כמות גדולה של חיילים שנפגעו בקרבות ומאז הפך בעתות חירום לבית חולים צבאי. במלחמת יום הכיפורים קלט אלפי פצועים מהחזית הסורית. אחד הרופאים ד"ר ברנרד הירשוביץ, אף פיתח במהלך המלחמה שיטת שיקום לנפגעי כוויות, באמצעות תזונה שכללה בין היתר 35 ביצים ביום.

 

צילום: ארכיון רמב"םפינוי פצועים לבית החוליםבמלחמת יום כיפור (צילום: ארכיון רמב"ם)

 

מנהל בית החולים, פרופ' רפי ביאר, אמר לרגל האירוע, כי מיומו הראשון של בית החולים, "התקבע מעמדו רמב״ם כבית החולים המרכזי בצפון. ככזה, הוא מצליח כבר שמונה עשורים לספק לאוכלוסיה בצפון את השירות הרפואי המתקדם ביותר.

 

"המשימה הבאה שלנו היא להמשיך לספק מענה לצרכים הבריאותיים של הציבור גם בעיתות משבר - ולכן אנו מסיימים לבנות כעת בית חולים תת קרקעי ממוגן, וכחלק מהחזון שלנו לבנות בשיתוף עם הטכניון מרכז לפיתוח תגליות רפואיות שיספק עוד מאות מקומות עבודה באיזור״.




 

הצטרפו וקבלו עדכונים שוטפים גם בטוויטר