ת"א-יפו: רוב מקבלי תואר 'יקיר העיר' אשכנזים

כבר כמעט ארבעה עשורים שהעירייה מחלקת את תואר יקיר העיר בערב יום העצמאות. רשימות הזוכים שיטתיות: כמעט אין בהן נציגות לנשים, ערבים, דתיים ומזרחים. רוב מקבלי התואר הם גברים אשכנזים. משה קריף מהקשת הדמוקרטית המזרחית מתרעם: זו הגמוניה דורסנית וגזענית. ג'ימי טורק מלגלג: הערבים לא טובים, למה שיבחרו בהם? ורק נתן וולוך, שכיהן במשך עשור כיו"ר ועדת הבחירה, לא מבין על מה המהומה

מירב שלמה מלמד | פורסם 07:38, 24/02/2014

ןעוט...
צילום: ראובן שורץ

קיפוח מתמשך: 173 אשכנזים תושבי תל אביב זכו לקבלת תואר יקיר העיר תל אביב מאז שנת 2000. לעומת זאת, רק חמישה ערבים בלבד זכו לכבוד המיוחל, ואילו גם הנשים נאלצו לראות על בימת הכבוד רק 67 מתושבות העיר ב-14 השנים האחרונות. ואם כבר שאלתם, אז רק 16 תושבים יוצאי עדות המזרח זכו לתואר בתקופה המדוברת. 

 

 

משה קריף לא נשמע מופתע. "העובדה שבכל תולדותיה של העיר תל אביב, כמו בפרס ישראל, נוכחות מזרחית היא מינורית ולא משמעותית מעידה בעיקר על חוסר פלורליזם ועל סלקציה בוטה של פרנסי העיר", אמר השבוע מייסד הקשת הדמוקרטית המזרחית, שמשמש כמרצה לתקשורת פוליטית באוניברסיטה העברית, על כך שרשימת הזוכים בתואר יקיר העיר אינה מאוזנת, שאין בה ייצוג שווה לנשים ולגברים, שאין בה מועמדים ערבים, ובעיקר שיש בה ייצוג מועט, אם בכלל, למזרחים. "במשך שנים רבות תל אביב היא העיר הלבנה וזוהי משאת נפש עמוקה של פרנסי העיר. זה בעיקר מקומם".

 

  זוכי 'יקיר העיר' בשנים האחרונות

 

נתונים מהשנים האחרונות מלמדים כי הוועדה שבוחרת את המועמדים לתואר יקיר העיר מקפידה שלא לחרוג. לאורך כל השנים ניתן למצוא כי אין ייצוג שווה ברשימות הזוכים לנשים, דתיים, ערבים ומזרחים. בדיקת mynet מלמדת כי באופן שיטתי רובם המכריע של הזוכים בתואר הם גברים ממוצא אשכנזי.

 

מאז 1976 נוהגת העירייה לחלק מדי שנה בערב יום העצמאות את התואר הנכסף לעשרה עד עשרים נבחרים. לוועדה העירונית אין כל קריטריונים לבחירת הזוכים. על המועמדים לעמוד רק בשני תנאים בסיסיים: להיות תושבי תל אביב ובני 70 ומעלה. מקבלי התואר זוכים בחניה חינם לכל החיים ולארוחה שנתית עם ראש העירייה. נבירה בארכיון הזוכים לאורך כל השנים מלמדת, כאמור, כי אין שוויוניות בין המינים.

 

"הנתונים האלה מלמדים שדבר לא השתנה", אומר קריף. "המצב הזה דומה לפרס ישראל האשכנזי, זה בא מאותו מקום של האדרה. יש פה הגמוניה שמשמרים אותה. זו הגמוניה דורסנית וגזענית. חולדאי הוכיח לאורך שנים את שירותו עבור העיר הלבנה ושמירת הקונספט הלבן. אין טעם להתקוטט עם הקונספט שלו, פשוט צריך לבנות אלטרנטיבות אחרות לעניין הזה".

 

ד"ר מירב אלוש לברון מהחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב שימשה ב־2012 חברה בוועדה לבחירת יקירי העיר תל אביב. "אנחנו לא פוגשים מזרחים רבים בקרב רשימות המומלצים ליקירי העיר כי מלכתחילה מדובר במשאב תרבותי שנשלט על ידי ההגמוניה האשכנזית המטרופולינית. אין מזרחים יקירי העיר תל אביב בדיוק מאותן הסיבות שכמעט אין מזרחים בקרב מקבלי פרס ישראל, בקרב מובילי דעת הקהל בתקשורת המרכזית או בקרב שופטים ושופטות במערכת המשפט כולה.

 

"ייצוג שוויוני למזרחים הוא לא בגדר טובה שעושה גוף כזה או אחר או ועדה כזו או אחרת. יש בקרב הציבור המזרחי מועמדים ומועמדות מעולים ומבריקים לא פחות ולעיתים קרובות אף יותר ממועמדים אשכנזים. אבל מי שמנווט את הסירה ואוחז במושכות שלה אלה הם תמיד הנציגים המתחלפים של השבט הלבן. הסכמתי בזמנו להיות חלק מהוועדה רק כדי לעמוד על המשמר".

 

ולא הצלחת להביא לשינוי.

"לצערי, מראש בלט מיעוט של מזרחים בקרב המומלצים. בסופו של דבר הצלחתי לקדם את זכייתם של אחדים מהמועמדים המזרחים המעטים שנכללו. זוהי תעודת עניות לראש עיריית תל אביב־יפו שאינו מבין את החשיבות הפוליטית והתרבותית העמוקה של ייצוג שוויוני של קבוצות המרכיבות את העיר והן חלק מתרבותה ומההיסטוריה שלה".

 

סוזי כהן צמח, פעילה חברתית משכונת התקווה, מצטרפת: "האפליה תמיד הייתה קיימת. השוויון היא מילה שאין לה כל משמעות בתל אביב. המזרחים תמיד לא נחשבו ולכן הבחירה בהם מצומצמת. כפעילה בדרום העיר אפעל בכל האמצעים העומדים לרשותי לדאוג לצדק ולקדם מזרחים ונשים, כדי לצעוק שהעיר הזאת לא שייכת רק ללבנים, היא שייכת לכולנו".

גורם עירוני שנשאל השבוע על מיעוט ייצוג מזרחי ברשימת הזוכים לשנת 2014 אמר: "אני סבור שיש ייצוג הולם. רבקה מיכאלי, לדוגמה, היא גם אישה וגם מזרחית. היה חשוב לנו שאישה כמוה תזכה בתואר".

 

חרף העובדה שתל אביב היא עיר מעורבת, לאורך שנים ארוכות לא זכו נציגי יפו לקבל את התואר יקיר העיר. בשנים האחרונות בודדים זכו לקבל אותו, אבל ב־2014 שוב נפקדה נוכחות של נציג יפואי. "לא הגישו לוועדה שמות של מועמדים ערבים", ניסה להסביר זאת השבוע גורם עירוני. "אילו היו מוגשים שמות של ערבים היו בוחנים זאת".

 

ההסבר הזה עומד בסתירה גמורה לאירוע שהתרחש בשנה שעברה. אישי ציבור מיפו המליצו על השיח' ג'אווד חמדאן, המואזין של יפו, אלא שהוא לא זכה. לאות מחאה החליט חבר מועצת העיר לשעבר ממרצ אחמד משהראוי לקיים בביתו טקס אלטרנטיבי בשם "עזיז יאפא" (יקיר יפו) ולהעניק לחמדאן את התואר.

 

"הערבים לא טובים, למה שיבחרו בהם?", אומר בציניות ג'ימי טורק, לשעבר סגן ראש העירייה וחבר מועצה ממרצ. "מתן הפרס מראה כמה לעיריית תל אביב אכפת מהתושבים הערבים. מותר לדרוך על הערבים, לדלג עליהם, לא צריך לתת את היחס המתאים. אנחנו אנשים שווי זכויות מבחינת מיסים ותשלומים שוטפים, אבל לביוב לא דואגים, החינוך אצלנו הכי גרוע בארץ, ואת יקיר העיר נתנו לנו בעבר כל כך מעט פעמים שאנחנו באמת צריכים לנשק להם את היד ולהגיד תודה.

 

"מה, לא מגיע תואר לתושבים מיפו שעשו משהו למען הקהילה? אין אנשים שראויים לזה? אפילו לא אחד? כל כך קשה למצוא אדם ראוי ולתת לו אות הערכה על פועלו?".

 

צילום: עוז מועלם ואביב חופימיכאלי ומזרחי יזכו השנה. העיריה מציגה תירוצים לעיוות ההיסטורי (צילום: עוז מועלם ואביב חופי)

 

סמי אבו שחאדה, עד לא מכבר חבר מועצה, מוחה אף הוא. "למה אין מועמד ערבי? זה מאוד פשוט. ב־1948 גירשו למעלה מ־95 אחוז מתושביה הערבים של יפו ולא נותרו מספיק אנשים שיהיו ראויים לקבל את התואר", הוא אומר בציניות.

"מדיניות האפליה הגזענית ארוכת השנים של עיריית תל אביב וראשיה לא רק שלא פיתחה אליטה חדשה בחברה הערבית ביפו, אלא גם תרמה לאיבוד האליטה המצומצמת ששרדה את המלחמה. אין זה מקרי שאנחנו מוצאים את עצמנו בפני מספר מצומצם מאוד של שמות שרובם אינם רוצים להיות יקירי העיר שקמה על חורבותיה של עירם האהובה יפו".

 

עיון ברשימות זוכי תואר יקיר העיר לאורך השנים מצביע על כך שאין שוויוניות בין נשים לגברים. "כ־50 אחוז מתושבי העיר הן נשים ואין להן ייצוג הולם ברשימות. זה פשוט לא ייתכן", אומרת חברת מועצת העיר ממרצ ד"ר אפרת טולקובסקי. "אני רואה את האפליה הזאת בחומרה רבה. ניתן להבחין באפליה גם כלפי ערביי יפו ומזרחים".

 

את חברת קואליציה. אין לך בעיה עם מדיניות האפליה המקוממת הזאת?

"מסכימה. זו אחת האפליות הקשות ביותר שעושה עיריית תל אביב. צריך לאזן את זה במהרה על מנת למנוע את הישנות העוול. כחברת מועצה אפעל בכל האמצעים העומדים לרשותי על מנת לתקן את העוולה שנוצרה. אנחנו כבר עובדים על רשימה של יקירי העיר לשנה הבאה שתכלול יותר נשים, מזרחים וערבים".

 

איך קורה שבמשך למעלה מארבעה עשורים הרשימה הזו לא משתנה? ייצוג גברי אשכנזי תופס כמעט את כל הרשימה וכמעט שאין ייצוג לנשים, דתיים, ערבים ומזרחים.

"אני מבטיחה שנדאג שיהיו יותר מזרחים מאשכנזים. נעשה מהפך בעיר על מנת שהרשימה הזאת תשקף את כלל ציבור תושבי העיר". חברתה לסיעה, עו"ד גבי לסקי, סבורה שהגיעה העת לבצע תיקון. "אין מחלוקת על העובדה שנשים מהוות 51 אחוז מהאוכלוסייה בתל אביב, אך יש עדיין פער בהנצחה, כך שיש לדאוג לבצע העדפה מתקנת גם בתחום זה, על מנת שהעיר תוקיר נשים".

 

תסתכלי על הרשימה החדשה לשנת 2014 — 12 זוכים, מהם רק שלוש נשים. זה מגוחך.

"נדמה לי שאין בעיה של איתור נשים כי בתל אביב יש נשים רבות הראויות לתואר. זה רק עניין של מיקוד ומחשבה שוויונית מגדרית". מגזר נוסף שזוכה לאורך כל השנים לחוסר שוויוניות הוא הציבור הדתי. השנה, לדוגמה, נבחר רק מועמד אחד דתי. בעבר המצב היה עגום בהרבה. 

 

חבר מועצת העיר מסיעת שגב, הרב נפתלי לוברט, לא הגיעה העת לתקן את המצב?

"הרבנים הם המנהיגים הרוחניים של מדינת ישראל. העירייה מחויבת לתת לפחות לשניים־שלושה רבנים את פרס יקיר העיר. מיעוט הנבחרים לתואר במשך כל השנים הוא פגיעה קשה מאוד. זו אפליה ויש צורך מיידי לתקן את העוול שנוצר. כחבר מועצה אדרוש כבר בישיבה הקרובה שהנושא יעלה לדיון במטרה להביא לשינוי".

 

במשך עשור היה חבר המועצה (גמלאים) נתן וולוך, עד לא מכבר סגן ראש העירייה, שהורשע בפלילים, יו"ר הוועדה שבחרה את יקירי העיר. לדעתו, אין כל אפליה וקיים ייצוג הולם לכל המגזרים.

 

מר וולוך, גם אחרי עיון ברשימות הזוכים לאורך השנים אתה לא רואה אפליה בין מזרחים לאשכנזים?

"כל השיקולים הובאו בחשבון. הקפדנו שיהיו מזרחים. בתקופתי תמיד היו גם מזרחים לפי ההתאמה ולפי מה שהוועדה קבעה. זה לא הולך מזרח ומערב, זה הולך לפי אנשים ראויים".

ואיכשהו תמיד יוצא שהאנשים הראויים אינם מזרחים. תסתכל על הרשימות.

"אני חושב שמן הדין שיהיו מזרחים, ולכן יש".

יש מעט מאוד.

"זו את שחושבת כך. לא היה דבר כזה, מעולם. לא הייתה שנה שאין. בשנתיים האחרונות לא הייתי בתפקיד בגלל המשפט שלי, אבל כשהייתי הקפדנו".

 

מגזר נוסף שאין לו כל ייצוג הוא המגזר הערבי. תל אביב היא עיר מעורבת. שים לב — לאורך כל השנים אין זוכים ערבים או שיש זוכה אחד. למה השנה אין זוכה ערבי?

"לא הוגש מועמד ערבי".

בשנה שעברה הוגש שם של מועמד ערבי, אבל הוועדה לא העניקה לו את התואר.

"אין לי מושג מה היה בשנה שעברה. השנה לא הוגש מועמד ערבי".

 

במשך 15 השנים האחרונות היה קושי לאתר מועמד ערבי?

"היו מועמדים ערבים. הם רק שמונה אחוזים מהאוכלוסייה. צריך לבחור בפרופורציה".

תנסה להסביר איך בעיר שיש בה למעלה מ־50 אחוז נשים רק שליש מהזוכים השנה הן נשים.

"זה מכובד. היו יותר מועמדים גברים".

 

ודתיים?

"תמיד אפשר לשאול ולשאול, למה ולמה... למה אין לי נעליים חומות? היו כמאה מועמדים, חולדאי מינה ארבעה אנשים שצמצמו והגישו רשימה של 30 איש, והוועדה בחרה פה אחד את הרשימה".

וזה נראה לך תקין? הוועדה הזאת בוחרת כמעט מדי שנה רשימה זהה. ייצוג גברי אשכנזי, מיעוט לנשים, דתיים, ערבים ומזרחים.

"אפשר היה באותה מידה לבחור עוד 12 מועמדים ראויים. אנחנו צריכים לבחור אנשים שמייצגים את כל גוני הקשת".

וזה קורה לדעתך?

"כן".

 

הזוכים לשנת 2014 הם: רות אהרון, יו"ר ארגון הגמלאים של נעמ"ת; סימונה בר שגיא, אדריכלית; אורי גוטהלף, מורה למתמטיקה וכדורסלן בעברו; מנחם גולן, מפיק ובמאי; שמאי גולן, סופר ועורך; ברוך וילקר, בעל חברה לעבודות תשתית ומתאגרף לשעבר; שרה ז"ק, יו"ר המועצה הציונית בתל אביב; יששכר כהן, יו"ר ארגון הגמלאים בעיר; אריה לבנון, מלחין ומנהל מוזיקלי; רבקה מיכאלי, שחקנית; הרב שמעון פרנקל, רב אזור לב תל אביב; ושמעון מזרחי, יו"ר מכבי תל אביב.

 

תגובות

מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה: "תהליך בחירת יקירי העיר נעשה באופן מקצועי ונטול פניות. הבחירה נעשית על ידי ועדה ציבורית (הכוללת נבחרי ציבור מהסיעות השונות), הבוחנת את המועמדים המוצעים על ידי הציבור.

 

"לצערנו, מתקבלות פחות המלצות להענקת התואר לנשים, והשנה, מתוך 100 מועמדים שהוצעו, רק 23 היו נשים. לאור זאת נוקטת העירייה העדפה מתקנת, ומתוך 12 הנבחרים שליש מהם נשים (ארבע מתוך 12).

 

"באשר למגזרים המצוינים — לא הוגשה כל הצעה למועמד מהמגזר הערבי. מהסקטור הדתי נבחר רב שכונתי, ומקרב יוצאי עדות המזרח נבחרו ארבעה יקירי עיר".

 

הצטרפו וקבלו עדכונים שוטפים גם בטוויטר