הטכנולוגיות זינקו, הקפה צנח והמטבעות האקזוטיים התרסקו: זה מה שקרה בשווקים בתשע"ח

מה קרה בשוקי ההון בעולם בתשע"ח? מדדי הטכנולוגיה בארה"ב נסקו בעוד אירופה מדשדשת. הנפט זינק והקפה צנח. ובינתיים, המטבעות בארגנטינה, טורקיה, ברזיל ודרום אפריקה מתרסקים אל מול הדולר. ומה קרה אצלנו? ynet מסכם את השנה שחלפה בשווקים השונים מסביב לעולם

אליצפן רוזנברג | פורסם 16:50, 15/09/2018

שנת תשע"ח היתה רצופת אירועים דרמטיים בכלכלה העולמית וגם אצלנו. בעוד חלק, קטן יחסית, מהשווקים נסקו, הרוב הפגינו ביצועים חלשים ואף רשמו תשואות שליליות במהלך השנה האחרונה.

 

מהמדדים המובילים, דרך הנפט, הזהב, הקפה ועד המטבעות האקזוטיים – ynet מסכם לכם את השנה החולפת בשווקים מסביב לעולם.

 

מספר גורמים משמעותיים גררו את המדדים הישראלים לעליות השנה, גורמים שהיו הפוכים לאלו שפעלו בשוק הישראלי בשנים האחרונות. מדד ת"א 35 עלה בכ-15% ומדד ת"א 125 עלה ב-13.5%, אולם עיקר ההשפעה על המדדים הייתה חיצונית.

 

בראש ובראשונה חברת טבע, שלאחר תקופה ארוכה של ירידות במנייה מצאה "תחתית" ברקע חילופי ההנהלה. השפעה חיצונית נוספת הייתה במניות כיל והחברה האם שלה, החברה לישראל, שהושפעו לחיוב מעליית מחירי האשלג העולמיים. "כוכבת" נוספת במדד הייתה סודה סטרים שהאמירה השנה בחדות ואחראית לשליש מעליית המדד, על רקע רכישת החברה על ידי פפסיקו העולמית. כך גם תרמה לעליות חברת פרוטרום, בעקבות רכישתה.

 

"אחת הבשורות של השנה החולפת, היא שובו של מדד ת"א 35 למרכז הבמה", אומר אבנר חדד, מנכ"ל קסם קרנות ו-ETF מבית אקסלנס. "אחרי כל מה שאמרו עליו, מדד ת"א 35 ניצב צמוד למדד S&P 500 בראש טבלת התשואות של מדדי הבנצ'מרק בעולם".

 

לכתבות נוספות בערוץ הכסף שלי

 

צילום: AP (צילום: AP)
 

"תקופת החגים היא גם זמן טוב לחשבון נפש – גם חשבון נפש פיננסי", אומר חדד. "חלק לא מבוטל מהמשקיעים 'פספס' את הסיפורים היפים של שוק ההון בתשע"ח. הרי אף אחד לא יכול לדעת מה יהיה בעתיד וקשה היה לחזות מראש שדווקא טבע הפצועה, כיל, פרוטרום וסודה סטרים, יהיו הסיפורים החמים של השנה. באותה מידה אף אחד לא יכול לנבא מה יהיה בשנה הבאה, אבל ככל הנראה, גם בעתיד נמשיך למצוא את מרבית הסיפורים הגדולים של השוק ההון הישראלי בתוך מדדי הדגל של הבורסה המקומית".

 

הסקטור המוביל: הטכנולוגיות של אמריקה

בניגוד למגמות שאפיינו את רוב העולם, שוק המניות האמריקאי נהנה השנה מרוח גבית חזקה. הרפורמה במערכת המס אותה הוביל הנשיא טראמפ, היא אולי הגורם המשמעותי ביותר והיא צפויה להוסיף לרווחיות החברות תוספת נאה של כ-10%, לעודד את פעילות הרכישות העצמיות, המיזוגים, הרכישות וחלוקת הדיבידנדים וכן להותיר יותר כסף פנוי לצריכה ולהשקעות בהון.

 

בכלל, כלכלת ארה"ב נהנית מתנופת צמיחה במקביל לסביבת אינפלציה נמוכה יחסית, למרות שהבנק המרכזי שם ממשיך בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית.

 

מדד הנאסד"ק זינק בכ-25% , הדאו ג'ונס טיפס בכ-16% וה-S&P 500 העוקב אחרי 500 החברות הציבוריות הגדולות הנסחרות בארה"ב, עלה בכ-15%.

 

"סקטור הטכנולוגיה ממשיך ליהנות מביקושים חזקים מצד המשקיעים במניות – החברות ממשיכות להציג דו"חות איתנים והענף ממשיך להתפס בעיני השווקים כסוג של חוף המבטחים החדש", אומרת רינת אשכנזי, מנהלת מחקר מדדים בקסם.

 

"הענף שהיה האחראי הבלעדי למשבר של שנת 2000 הפעם הפך לאפיק 'דפנסיבי'. האטרקטיביות שלו רק התעצמה ככול שהתארך הראלי הנוכחי במניות". לדברי אשכנזי, בעוד שענפים נוספים רגישים יותר למחזור העסקים, ענף הטכנולוגיה, לפי הערכת המשקיעים, נהנה מהתפתחות ייחודית רק לו ותלויה במידה פחותה בסביבת המאקרו, בריביות או במדיניות הפיסקאלית.

 

שנה חלשה באירופה

לעומת ארה"ב, אירופה סבלה השנה מאי הוודאות הגיאו-פוליטית מבית ומחוץ. מלחמת הסחר הטילה עננה גדולה, וזו השפיעה על המדדים המובילים באירופה, הכוללים את יצרניות הרכב הגדולות, התעשייה וחומרי הגלם.

 

הענפים הללו פגיעים יחסית, יותר מאחרים, להרעה בתנאיי הסחר. כלכלת גוש האירו אומנם המשיכה להתרחב, אולם הקצב הואט מרבעון לרבעון, וזה השפיע על הביקושים בשווקים.

 

החברות הציגו גידול ברווחים, אך שיעור נמוך יחסית של חברות הטכנולוגיה ושיעור גבוה של הבנקים, הותירו את המדדים האירופים בעמדה נחותה ביחס למדדים האמריקאים. כך, מדד הדקס הגרמני ירד ב-5%, מדד הפוטסי בבריטניה (שאמנם אינה שייכת לגוש האירו) ירד בכחצי אחוז ומדד היורוסטוק 600, הכולל 600 חברות מובילות מ-13 מדינות באירופה, עלה בשיעור מזערי של רבע אחוז.

 

שנה לא מוצלחת במיוחד רשמו גם השווקים המתעוררים, ובראשם כלכלת סין, כאשר מדד MSCI China Index רשם ירידה של כ-8%.

 

אי הוודאות סביב מלחמת הסחר היא אחד הגורמים המרכזיים לביצועי חסר ביחס לשווקים המפותחים. בנוסף, התחזקות הדולר, שגם היא הגיעה על רקע הסיכונים הפוליטיים, ומנגד חולשת המטבעות של המדינות עם גרעון בחשבון השוטף כמו טורקיה, אינדונזיה, דרום אפריקה ואחרות, הציתה חשש ל"הידבקות" ואף התדרדרות למשבר.

צילום: AP (צילום: AP)
 

מנגד, הבורסה היפנית רשמה עליה של כמעט 10% במדד המוביל – הניקיי. החברות היפניות הצליחו לשפר את רמת הרווחיות שלהן בשנים האחרונות הודות לתהליך התייעלות ומדיניות ידידותית יותר למשקיעים במניות. הכלכלה ממשיכה בתהליך ההתאוששות, והבנק המרכזי נחוש לשמור על סביבת ריביות נמוכה. היחלשות הין מול הדולר מתחילת השנה הקלנדרית סייעה ליצואניות היפניות, להן משקל גבוה במדד.

 

הנפט זינק, הקפה צנח

מחיר הנפט התאושש בשנה החולפת, בעיקר הודות למדיניות מדינות האופ"ק ובנות בריתן, כמו רוסיה וונצואלה, שהחליטו לקצץ את היקפי התפוקה. צמצום ההיצע, לצד ביקושים חזקים, הצליחו לאזן את שוק "הזהב השחור" ומחירו נסק. מדד מחיר חבית מסוג ברנט, זינק בשנה האחרונה בכמעט 39%.

 

בעוד הזהב השחור הפגין התאוששות, הזהב המתכתי לא תפקד השנה כ"מקלט" מאי הוודאות, בעיקר לאור החוזקה של הדולר, ורשם ירידה של יותר מ-7%.

 

צילום: shutterstock (צילום: shutterstock)

מחיר הנחושת מהווה אינדיקטור חשוב ל"בריאות הכלכלה העולמית". התלקחות מלחמת הסחר בין סין לארה"ב הובילה לחששות סביב זירת הסחר בפרט וסביב הצמיחה העולמית בכלל, והעיבה על שוק המתכות. גם האלומיניום והפלדה הושפעו ממדיניות המכסים של טראמפ, ורשמו ירדה שנעה סביב 4%-8% במהלך השנה.

רינת אשכנזי (צילום: תומי הרפז)
 

ומה בגזרת הסחורות החקלאיות? מחירי הכותנה נסקו השנה ביותר מ-20%, בין היתר בגלל השפעת עודפי הביקושים מהודו. היצע מקומי נמוך מהנדרש גרם ליצרנים ההודים לחפש כותנה ברחבי העולם. בצד ההיצע, מזג האוויר החם גרם לנזקים לייבולים.

 

מנגד, אם השקעתם בקפה, הפסדתם יותר מ-30% לאחר שמחיר הקפה צנח בשנה החולפת בשל עודפי ההיצע, בעיקר מברזיל ומקולומביה.

 

צילום: שאטרסטוק (צילום: שאטרסטוק)

ירידה (אם כי מתונה יותר) נרשמה גם במדדי מחירי הדגנים, דוגמת התירס והחיטה. אלו רגישים במיוחד לתנודות בהיצע וכפועל יוצא מכך – לתנאי מזג האוויר. טמפרטורות חריגות בחורף ובקיץ משפיעות על ההיצע, וכך גם על המחיר. 

 

מטבעות בצניחה חופשית

מי שבלטו עם תנודתיות חדה במהלך השנה האחרונה, ובחודשים האחרונים במיוחד, הם המטבעות של חלק מהמדינות המתפתחות.

 

הפזו הארגנטינאי התרסק ב-53% מול הדולר, לאחר פרסומים לפיהם קרן המטבע הבינלאומית לא תתנה מתן סיוע למדינה בקביעת יעד לשער המטבע; המשמעות: לפזו לא ייקבע רף תחתון.

 

הלירה הטורקית כבר איבדה השנה כ-40% מערכה, בעיקר בשל החששות מפני השפעתו של הנשיא ארדואן על הכלכלה, קריאותיו החוזרות להורדת ריבית מול אינפלציה גבוהה והיחסים העכורים עם ארה"ב. החולשה של המטבע מייקרת את ההלוואות במטבע זר שנטלו לווים טורקים. עקב זאת, הסיכוי כי טורקיה תגיע לחדלות פירעון בחמש השנים הבאות גבוה עתה מזה של יוון, ועמוד על 25%.

 

צילום: רויטרס (צילום: רויטרס)

עוד מטבע שבלט לשלילה הוא הריאל הברזילאי, שירד ביותר מ-23%. הירידה במטבע הברזילאי הגיעה בעקבות הפיקוח שהוטל על מחירי הדלק, בשל שביתת נהגי המשאיות, מהלך שהתפרש כשידור חוזר של מדיניות קודמת של ממשלות שמאל במדינה. תחזיות מוקדמות מצביעות על התחזקות מועמדים קיצוניים משני הפלגים לקראת הבחירות שייערכו באוקטובר, והמשקיעים לא השתכנעו מניסיונות הבנק המרכזי להתערב בשווקים.

 

עוד סוג של מטבע שעבר תנודתיות קיצונית הוא הביטקוין. המטבע הוירטואלי הוכיח בשנה שחלפה, למי שעוד היה ספק בכך, עד כמה הוא ספקולטיבי.

 

מתחילת תשע"ח ועד אמצע חודש כסליו (שהקביל לדצמבר) הוא נסק בכמעט 400% לרמה של יותר מ-17,000 דולר, אלא שאז חל מפנה דרמטי והוא החל בצלילה חופשית ואיבד תוך זמן קצר כ-60%. מאז הוא עולה ויורד סביב רמות של 6,000-8,000 דולר. בסיכום שנה עברית הוא אמנם הניב תשואה של כ-80%, אולם מתחילת 2018 הוא ירד ב-54% תוך "פניות חדות" ובלתי צפויות.

 

ומה אצלנו? השקל נחלש מול הדולר בכמעט 2% בשנה החולפת, בעיקר נוכח התחזקות הדולר בעולם. מנגד, השקל התחזק מול האירו, בעיקר משום שהאירו נחלש בשיעור גדול יותר מול הדולר.

 

הצטרפו וקבלו עדכונים שוטפים גם בטוויטר