"חוסר האמון פשוט משפיל": המטפלות הסיעודיות יוצאות למאבק

שכר מינימום, עבודה קשה ומעל לכל תדמית של "רמאיות ושקרניות". הביקוש לטיפול סיעודי בקשישים בישראל רק הולך וגובר אבל למטפלות נמאס מהיחס כלפיהן. יותר מ-1,000 מהן יפגינו היום מול קריית הממשלה בת"א, בתמיכת ההסתדרות, בדרישה לשיפור תנאיהן ושכרן. ח"כ טלי פלוסקוב, שמלווה את המאבק: "הביטוח הלאומי מגלה אטימות"

צחי שדה | עדכון אחרון 07:57, 10/10/2018

מחאת המטפלות הסיעודיות: היום (ד') בשעה 10:00 צפויה הפגנה בהשתתפות יותר מ-1,000 מטפלות סיעודיות מול בניין קריית הממשלה בת"א, כאשר חלקן צפויות להגיע יחד עם המטופלים. 

 

הזנחה ובריחה מאחריות: דו"ח המבקר על טיפול בקשישים סיעודיים בבתים

מאות קשישים הפגינו: "לא צריכים כסף, צריכים עזרה"

 

המטפלות מנהלות מאבק לשינוי תנאי העסקתן מאז כניסתה של מערכת דיווח נוכחות חדשה של ביטוח לאומי, שלטענתן וגם לטענת חברות הסיעוד אינה מתאימה לענף, ופוגעת גם במטפלות וגם בקשישים. כעת הן דורשות הנהגת מערכת בקרה חדשה לצד שיפור התנאים הסוציאליים, תשלום על זמן המעבר בין המטופלים, תוספות ותק ועוד. אך נראה כי הדרישה העיקרית שלהן היא קודם כל כבוד.

 

צילום:  אלעד סאסיהפגנת הקשישים נגד רפורמת הסיעוד לפני חצי שנה (צילום: אלעד סאסי)

לאחר שהתאגדו בהסתדרות, הן מקוות כי יחד עם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, שנחשב מקורב מאוד לשר האוצר, משה כחלון, וחברת הכנסת טלי פלוסקוב (כולנו), שפועלת עבורן בכנסת, יצליחו להגיע להסכם ענפי יחד עם נציגי חברות הסיעוד שיזכה למימון מהביטוח הלאומי, ויסדיר את התנאים הבעייתים בענף שזקוק לכוח אדם נוסף באופן מיידי.

 

"במשך 30 שנה המדינה הזניחה את ענף הסיעוד", אומרת אלה סמילנסקי, מטפלת סיעודית מזה 20 שנה ואחת ממובילות המאבק. "בזמן האחרון המצב החמיר כי בעצם הפסיקו להאמין לנו. התנאים שלנו מתחת לכל ביקורת. יש לנו המון התחייבויות, בראש ובראשונה למטופלים כמובן, אבל אין זכויות".   

 

לדבריה, הכל התחיל מכניסת מערכת הנוכחות לענף. "זו מערכת שלא מתאימה לענף", היא אומרת. "העבודה שלנו מול הקשישים חייבת להיות מבוססת על גמישות. למה? כי זה לא מפעל ייצור".

 

היא מסבירה, כי "לפעמים מתחילים את יום העבודה לא בבית של המטופל אלא מלעשות קניות עבורו למשל. המטופל מתקשר ומבקש להביא לו בדרך מצרכים או לעבור בבית מרקחת ורק אז מגיעים אליו הביתה. מערכת הנוכחות אומרת שאני צריכה קודם כל להגיע לבית המטופל ואז להתקשר מהטלפון שלו כדי להתחיל את היום. זה כמובן פוגע בקשישים, כי עכשיו צריך להגיע קודם לבית של הקשיש ואז לצאת לקניות והזמן היקר שהיה אפשר להקדיש לו מבוזבז".

 

המערכת שמרגיזה את כולם

יש לציין, כי מטרת המערכת החדשה מבחינת הביטוח הלאומי הייתה מניעת תופעה של דיווחים ידניים פיקטיביים, אותה ציין גם מבקר המדינה בדו"ח בו הצביע על הכשלים הרבים בענף. הוא קבע גם כי "הביטוח הלאומי כשל במימוש אחריותו לטיפול בקשישים".   

 

אך נראה כי גם אם המטרה הייתה ראויה, כמעט כל הגורמים בענף מסכימים כי הביצוע היה כושל. דורון רז, יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד אמר ל-ynet, כי "אנחנו מבינים את הטענות של המטפלות כי מדובר בנושא שהוזנח על ידי המדינה. אנחנו כל הזמן אמרנו שאנחנו בעד בקרה על הכסף שיוצא מהמדינה, אבל המדינה השאירה את הנושא הזה פרוץ, ואז בחלק מהמקרים המטפלות שמקבלות שכר מינימום עשו דילים עם הקשיש במסגרתם הן ינקו לו את הבית (מה שלא נכלל בחוק הסיעוד) תמורת שעות".

 

רז טוען, כי "אנחנו הצענו מראש שיעשו אפליקציה אבל בביטוח לאומי לא הסכימו. הבעיה שהמטפלת צריכה לעשות כניסה-יציאה אצל 3-4 קשישים ביום והמערכת נופלת ותפוסה. המערכת הזאת רצה כבר שנה שלישית ובסוף חצי מהקריאות מוכנסות באופן ידני כי היא לא באמת עובדת".

 

בתגובה לפניית ynet, מסרו בביטוח הלאומי כי "מערכת דיווח הנוכחות החדשה מסדירה את דיווח שעות העבודה בענף הסיעוד של כ-80 אלף מטפלות ישראליות. כיום, המערכת מונעת דיווח על עבודה בו זמנית של מטפלת בשני בתים שונים, תופעה שהייתה קיימת בשיטת הדיווח הידני. מערכת הנוכחות קלה להפעלה, ובניגוד לנטען, המטפלת יכולה להתחיל או לסיים את עבודתה מחוץ לביתו של הקשיש ולדווח גם על שעות אלה, ללא שום פגיעה בשכרה".

 

בנוסף ציינו, כי "המערכת עובדת באופן תקין לשביעות רצון המשתמשים, ובשיתוף מלא עם פורום חברות הסיעוד ובתי התוכנה שלהם. שיטת הדיווח החדשה לא פגעה בשכרה של אף מטפלת, ההיפך הוא הנכון. כיום מטפלות לא צריכות לבצע רישום ידני, הרישום של כל שעות העבודה שלהן נמצא במערכת, והן גם לא צריכות להחתים את הקשיש. חשוב להדגיש, מרבית המטפלים והמטפלות עושים את עבודתם נאמנה ונותנים לזכאי קצבת הסיעוד טיפול טוב החיוני לרווחתם".

 

עם זאת, במסגרת דיונים משפטיים שהתקיימו בין נציגי חברות הסיעוד לביטוח הלאומי בוצעה בדיקת מומחה רק לפני כחודשיים שקבעה כי במערכת ישנן תקלות רבות ובפועל, "מעל 50% מהדיווחים במערכת מגיעים מדיווחי המשרדים ולא טלפונית מהמטפלות וכי אמינות ויציבות המערכת לוקה מאוד בחסר".

 

"לקחו את המערכת הכי זולה שלא מתאימה לענף", אומר רז. "אם היום 50% ממולא באופן ידני כי המערכת לא מתפקדת, אז בשביל מה צריך אותה?".

 

רז מוסיף, כי "אני בעד שקשיש יקבל את מלא השעות שהוא זכאי להן. אבל אי אפשר לקחת משהו שהיה מעוות במשך שנים ולא לעשות תיקונים מתאימים. צריך קודם כל להגדיר את התפקיד של המטפלת. אבל ביטוח לאומי לא רוצה לעשות את זה. 99% מהמטפלות הן נשמות טובות שבאות ודואגות לקשישים גם מחוץ לשעות העבודה. צריך לשנות את התדמית של המטפלות. אם מצאתם מישהו שעבר על התקנות אז תטפלו בו. למה כולם צריכים להענש?".

 

"למה שירצו לעשות את זה בכלל?"

"חוסר האמון נורא משפיל", אומרת סמילנסקי. "הרבה שנים היינו סובלניים אבל כשהרגשנו שזה עבר את כל הגבולות, עשינו חשבון נפש ואמרנו 'למה זה מגיע לנו?'. אנחנו עובדות בפחות משכר מינימום כי לא משלמים לנו על המעבר בין מטופל למטופל. מטפלת כמוני שעובדת 20 שנה מקבלת אותו שכר כמו מטפלת חדשה, ומטפלת שצריכה לרחוץ קשישים או להחליף להם חיתולים מקבלת אותו שכר כמו מטפלות שצריכות רק לטייל עם הקשישים. אין הגדרת תפקיד ברורה של ביטוח לאומי. בשלב הזה מטפלות מתפטרות ואין מי שמחליף אותן כי פשוט לא כדאי להיכנס למקצוע".

 

"אנחנו עם המטפלות ברצונן לשפר את שכרן", מוסיף רז. "הבעיה שמי שמגדיל את השכר זו המדינה. לא אנחנו. ובוודאי שאנחנו איתן ברצון לשפר את מעמדן כי אנחנו לא מצליחים לגייס עובדים בשכר ובתנאים האלה. אני לפעמים שואל את עצמי למה הן בכלל צריכות לבוא לעבוד בעבודה הזאת. להחלף  חיתולים לאנשים, לרחוץ אותם, לסחוב סלי קניות ובסוף לקבל שכר מינימום. למה שירצו לעשות את זה בכלל?".

 

צילום: חיים הורנשטיין, "ידיעות אחרונות"חברת הכנסת טלי פלוסקוב (צילום: חיים הורנשטיין, "ידיעות אחרונות")

יו"ר איגוד עובדי השמירה, הניקיון והטיפול הסיעודי בהסתדרות, יוסי ברבי, אמר כי "עובדות הטיפול הסיעודי אינן שקופות, הן מבצעות עבודת קודש קשה ביותר עם אוכלוסיית הקשישים במדינה ואין להן תחליף. אנחנו כחברה מוסרית וצודקת מחויבים לדאוג ולתת אופק ועתיד למקצוע. על כל הגורמים הרלוונטיים במדינה לשלב ידיים לטובת מטרה חשובה זו ולהקצות את המשאבים והתקציבים הנדרשים כדי שהעובדות יזכו לשכר הולם ותנאים הוגנים ויבצעו את מלאכתן בצורה המקצועית והטובה ביותר. זהו האינטרס של כולנו". 

   

ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו), שכאמור ליוותה את המאבק מתחילתו ועבדה בעצמה כמטפלת סיעודית כשעלתה לישראל, אמרה כי "הלב של מערך הסיעוד בישראל הוא המטפלות הסיעודיות. היום המטפלות מפסיקות לשתוק ונלחמות על הזכויות שלהן. לצערי, הביטוח הלאומי מתנהל מתוך פאניקה ופוגע בתנאי ההעסקה של המטפלות הסיעודיות.

 

"המערכת החדשה היא מערכת חולה, יש כאן חוסר אמון קשה בין המטפלות והביטוח הלאומי שפשוט מגלה אטימות. המטפלות לא מוכנות להיות עובדות שקופות. כמי שמלווה את המאבק הזה מיומו הראשון, לא אתן לפגוע במטפלות ובכוונתי להילחם על הזכויות שמגיעות להן. תודה רבה להסתדרות העובדים שהבינה את המצוקה של הנשים האלה ונותנת להם את הגיבוי הראוי".

 

פורסם לראשונה 23:00 | 09/10/2018
הצטרפו וקבלו עדכונים שוטפים גם בטוויטר