סקר: 91% מהסטודנטים נתמכים כלכלית ע"י הוריהם

התאחדות הסטודנטים ערכה את הסקר שהעלה מספרים מדאיגים. הנתמכים הגדולים ביותר - סטודנטים במכללות הלא-מתוקצבות וסטודנטים למשפטים. "אנחנו בתוך מגמה, ככה נוצרים פערים חברתיים", אמר יו"ר ההתאחדות

אדיר ינקו | פורסם 20:33, 11/10/2018

 

 


האם אפשר לממן היום בישראל תואר אקדמי ללא תמיכה כלכלית של ההורים? נתונים בלעדיים מסקר התאחדות הסטודנטים בישראל משרטטים תמונת מצב עגומה במיוחד באשר לנגישות להשכלה הגבוהה, כש-91 אחוזים מהסטודנטים שהשתתפו בו השיבו כי הם נתמכים כלכלית על ידי הוריהם.

 

הסקר, שנערך בקרב כ-8,000 סטודנטים מכלל המוסדות להשכלה גבוהה, מצביע על כך שלמעשה, ללא תמיכה כלכלית מההורים – הסיכוי להגיע לאקדמיה כיום נמוך במיוחד. בתוך כך, הנתונים הללו מתפרסמים יום לאחר שהמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) פרסמה גם היא נתונים, שמהם עולים פערים עצומים באחוז הלומדים מיישובים חלשים לעומת אלו שבאים מישובים חזקים יותר.

 

"צריך להתייחס לנקודה הכי מדאיגה שהיא העובדה שאנחנו בתוך מגמה", אמר יו"ר התאחדות הסטודנטים רם שפע באולפן ynet. "אנחנו רואים שמשנה לשנה יוקר המחיה בישראל גואה. כשהסטודנטים צריכים לנסות להסתדר, ככה נוצרים פערים חברתיים, כי מי שיכול מגיע להשכלה גבוהה מגיע ומי שלא יכול לא מגיע, ואז נוצרים גם פערים בשכר".

 



מהנתונים עולה כי רק תשעה אחוזים מהסטודנטים הצהירו כי אינם מקבלים שום סוג של סיוע מהוריהם. בסקר נשאלו הסטודנטים גם באשר לגובה הסיוע אותו הם מקבלים בשנה, כש-21 אחוזים השיבו כי הוריהם תומכים בהם בסכום של עד 2,000 שקלים, 33 אחוזים השיבו כי מקבלים בין 2,000 ל-10,000 שקלים מידי שנה מהוריהם, 15 אחוזים דיווחו על סכום של 10,000 עד 15,000 שקלים, 12 אחוזים בין 15,000 ל-20,000 שקלים ו-19 אחוזים מקבלים מעל 20,000 שקלים מידי שנה מהוריהם.

 

מן הנתונים עולה גם קשר ישיר בין סוג המוסד הלימודי שבו לומדים הסטודנטים, ובעיקר גובה שכר הלימוד בו, לרמת התמיכה מההורים. סטודנטים במכללות הלא מתוקצבות, שבהן שכר הלימוד הוא הגבוה ביותר, מקבלים את התמיכה הגבוהה ביותר מהוריהם, העומדת בממוצע על כ-20,000 שקלים בשנה. זאת לעומת סטודנטים באוניברסיטאות המקבלים סכום ממוצע של כ-14,000 שקלים.

 

מהם מקצועות הלימוד שבהם הסטודנטים זוכים לרמת התמיכה הגבוהה ביותר? על פי הסקר, סטודנט למשפטים שנתמך על ידי הוריו מקבל סכום שנתי ממוצע של 22,285 שקלים, לעומת 18,469 לסטודנט לרפואה ורפואת שיניים וכ-17,000 לסטודנט למנהל עסקים.


מנתוני המועצה להשכלה גבוהה שפורסמו אתמול עולה כי על אף תוכניות הסיוע והמלגות הניתנות במוסדות להשכלה גבוהה, הייצוג של סטודנטים מיישובים חלשים (אשכול חברתי כלכלי 1-2) נותר נמוך ורק שבעה אחוזים מהם מגיעים לאוניברסיטאות. יש לציין כי הפרמטר הכלכלי מספק הסבר חלקי לעניין, שכן חלק ניכר מקבוצת היישובים הזו הוא ישובים חרדיים, שבהם בוגרי מוסדות החינוך אינם לומדים לימודי ליבה ולכן אין ברשותם תעודת בגרות.

 

עם זאת, גם ביישובים חזקים מעט יותר אך עדיין חלשים (אשכול חברתי כלכלי 3-4) – רק כ-19 אחוזים מגיעים לתואר ראשון באוניברסיטאות, זאת לעומת 45 אחוזים מהסטודנטים מיישובים חזקים יותר (7-8). "נכון, מלגה זה דבר שעוזר וזה חשוב ועדיין זה לא מספק", אומר שפע. "לראיה אנחנו רואים ש-91 אחוזים מהסטודנטים חייבים את ההורים שלהם. אם זה המצב היום, מה יהיה עוד עשרים שנה? מה יקרה לילדים שלי?".

 


בתוך כך, שנת הלימודים האקדמית צפויה להיפתח ביום ראשון הקרוב ולהערכת המל"ג, כ-306 אלף סטודנטים ילמדו בה בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה, מתוכם 230 אלף ילמדו לתואר ראשון. מוקדם יותר השבוע פרסמה המל"ג את רשימת המקצועות שאותם למדו הסטודנטים בשנת הלימודים שעברה וממנה עולה כי לראשונה מקצועות מדעי המחשב והנדסה מובילים את רשימת המקצועות, לעומת התייצבות במדעי החברה ומדעי הרוח, והמשך הירידה במשפטים.

 

מי שנהנה מהצמיחה במקצועות הללו הם בעיקר הגברים, זאת לאחר שאחוז הנשים במקצועות הללו, שבע שנים לאחר הכרזת המל"ג על השאיפה לחיזוקו, נותר נמוך במיוחד: רק כ-28 אחוזים מהסטודנטים לתואר ראשון במקצועות ההנדסה היו סטודנטיות ובתואר השני אחוזן אף היה נמוך יותר ועמד על 26.2.

 

 

הצטרפו וקבלו עדכונים שוטפים גם בטוויטר