"הגירעון מסוכן, עלולים להגיע למצב של מדיניות צנע"

הכלכלן הראשי לשעבר ד"ר מיכאל שראל אמר לאולפן ynet כי הגירעון אמור להדאיג את קובעי המדיניות, כיוון שאין סיבה לחריגה מהיעד שנקבע, שהיה גבוה בכל מקרה, בתקופה טובה כמו עכשיו. "מישהו בסוף ישלם על זה, או במיסים גבוהים יותר או בקיצוץ בבריאות, ברווחה, בחינוך"

אלכסנדרה לוקש | פורסם 12:00, 08/11/2018

 

 

ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה, שכיהן עד 2014 ככלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה, התראיין לאולפן ynet והביע דאגה מהתנהלות האוצר ושאר קובעי המדיניות, על רקע החריגה המסתמנת מיעד הגירעון. לטענתו, אין הצדקה לגירעון גבוה בתקופה טובה כמו עכשיו.

 

משרד האוצר פרסם השבוע את נתוני הגירעון וביצוע התקציב, מהם עולה כי הגירעון ל-12 החודשים האחרונים עומד על 3.6% מהתוצר. זאת, כאשר יעד הגירעון ל-2018 הוא 2.9%.

 

חשש: קיצוצים בתקציבי המשרדים בגלל הגירעון החריג

עם הפנים לקלפי: הגירעון לא סוגר לכחלון את הארנק

 

שר האוצר משה כחלון לא התרגש מהנתונים, ואמר כי "אין לי ספק שנעמוד ביעד הגירעון. פתרנו משברים יותר גדולים מאלה ואני מתחייב שהגירעון לא יסטה בצורה משמעותית. לא פרצנו מסגרת תוצאה, הכלכלה יציבה, הכלכלה חזקה. המסע התקשורתי הזה לוחץ או מנסה ללחוץ אותנו לכיוון אחד - להעלות מיסים לאזרחי ישראל. אין לנו כוונה לעלות מיסים".

צילום מסךד"ר מיכאל שראל (צילום מסך)

"האוצר עושה לעצמו הנחות"

בנוגע לחריגה מיעד הגירעון, אמר שראל כי "אני חושב שהחריגה הקטנה שמדברים עליה כרגע זה רק קצה הקרחון. השאלה איך הגיעו ליעד של 2.9%. היעד נקבע אחרי שהעלו את יעד הגירעון המקורי עוד ועוד ועוד.

 

"יש הרבה מאוד תרגילים חשבונאים שמאפשרים הוצאות ממשלה שלא נספרות בכלל לצורך הגירעון, כמו מחיר למשתכן ודברים נוספים", מסביר שראל, "עשו חוץ מזה עוד טריקים חשבונאיים והעבירו כל מיני הכנסות מחברות ממשלתיות ל-2018 ו-2019 כדי שהגירעון יראה קטן יותר. אחרי כל ההנחות האלה שהממשלה עשתה לעצמה ומשרד האוצר עשה לעצמו, עדיין לא מצליחים לעמוד ביעד שנקבע, 2.9%, וזה מבשר כמובן דברים לא טובים לגבי 2019, כי גם שם כנראה שתהיה חריגה".

 

כשאתה שומע את שר האוצר כחלון מדבר כמעט בנונשלנטיות על הגירעון ואתה מכיר את משרד האוצר מקרוב, מה אתה חושב על זה?

"אני חושב שזו התנהלות לא נכונה לא רק עכשיו, אלא במהלך השנים האחרונות באופן כללי. אנחנו רואים שוב ושוב שמשרד האוצר לא מתפקד כמשרד אוצר. אני חושב שמאז שקמה הממשלה הנוכחית הכפיפו את התפקידים המסורתיים של משרד האוצר, של שמירה על יציבות מקרו-כלכלית, של ניהול מדיניות נכונה, של משמעת תקציבית. הכפיפו את זה גם לצרכים אחרים בנושאים של שיכון ובינוי ומחיר למשתכן. צעדים פופוליסטיים שנראים כאילו הם משרתים את טובת הציבור, 'נטו כחלון' ודברים אחרים".

 

"אני חושב שיש איזשהי הרגשה בקרב קובעי המדיניות שהציבור לא מבין שהוא זה שמשלם על כל ההטבות שהוא כביכול מקבל. נותנים הטבה מסוימת לקבוצה מסוימת באוכלוסייה ומציגים את זה כאילו שמשרד האוצר נותן את זה או הממשלה או שר האוצר. זה אף פעם לא נכון, תמיד הציבור משלם בעד ההטבות האלה בצורה עקיפה, או על ידי מיסים גבוהים יותר, או על ידי קיצוץ הוצאות, או על ידי הגדלת הגירעון - שזה מה שקורה עכשיו. מישהו בסוף ישלם על זה, או במיסים גבוהים יותר או בקיצוץ של הוצאות בריאות, רווחה, חינוך.

צילום: משה מזרחי"נראה שקובעי המדיניות חושבים שהציבור לא מבין שהוא זה שמשלם על ההטבות" (צילום: משה מזרחי)
 

כחלון הכריז שלא יעלה מיסים, אולם שראל מסביר כי "הציבור משלם בעצמו על ההטבה שהוא כביכול מקבל. היתי אומר יותר מכך, יש פה סכנה אמיתית מבחינת היציבות הפיננסית והמקרו-כלכלית כי בעצם הגענו לגירעון שהוא מעל 3 אחוזי תוצר וכאמור זה לא כל הגירעון, יש גם כל מיני תרגילים מסביב, אז הגירעון האמיתי גבוה יותר וכל זה קורה לא כשיש משבר, לא כשיש מיתון או מלחמה או משבר פיננסי או משהו כזה, זה קורה בזמנים טובים; האבטלה בשפל, צמיחה בסדר, מצב בטחוני בסדר.

 

"הייתי מצפה שדווקא כשהמצב כל כך טוב הגירעון יהיה הרבה יותר נמוך כדי לאפשר לממשלה לנהל מדיניות במקרה שיגיע משבר שיגדיל את הגירעון. היום אנחנו נמצאים במצב מסוכן כי אם וכאשר יגיע משבר או מיתון או מלחמה חלילה או כל משבר אחר עולמי או מקומי אנחנו נהיה במצב שלא נוכל להפעיל את המדיניות התקציבית על מנת לרכך את המשבר ונגיע אולי אפילו למצב של מדיניות צנע, ואנחנו יודעים שיש לזה נזקים כלכליים וחברתיים מאוד קשים".

 

הדברים שאתה אומר מדאיגים מאוד. אתה באמת מודאג ליציבות הכלכלית של ישראל?

"אני לא חושב שאני מודאג מבחינת יציבות או מבחינת זה שמדינת ישראל תגיע למצב שלא תוכל להחזיר את החובות שלה, אבל מה שיכול לקרות, אם יגיע מצב של מיתון או משבר, המדינה, במקום להשתמש בכלים העומדים לרשותה כדי להקל על האזרחים וכדי לגרום לכך שהאבטלה תהיה נמוכה יותר, תצטרך לעשות בדיוק ההפך, כמו שקרה ביוון או במדינות אחרות שבהן דווקא בזמן משבר הממשלה נאלצה לקצץ הוצאות ולהגדיל מיסים וזה הדבר הכי גרוע שאפשר להגיע אליו מבחינת מדיניות מקרו-כלכלית אבל עלולים להגיע לזה כי היום הגירעון גבוה בזמנים טובים".

 

הצטרפו וקבלו עדכונים שוטפים גם בטוויטר